• גוסטבו הוכמן

צילום – ממחשבה ליצירה – פרק א'

מדבר. שנת 1975. ארגנטינה. אוטובוס מלא בתלמידים חמושים במצלמות אנלוגיות 35 מ"מ, חורק ועוצר בתוך שממה. התלמידים יורדים והאוטובוס נוסע ומותיר אחריו אבק ערפילי של בוקר שמשי. התרגיל? לצלם במדבר השומם צילום אחד תוך שימוש בתחימה של אובייקטים קיימים במדבר השומם למסגור הפריים, חל איסור לצלם קו אופק המראה אינסוף.


מה אתם הייתם מצלמים? איך הייתם תוחמים בתוך הפריים, את כל השממה הזו? נשאיר את השאלה הזו למחשבה עבורכם לאורך המאמר הזה. רק נאמר שאחד מהתלמידים האלה, היה גוסטבו, מייסד ומנהל בית הספר שלנו לצילום כיום.


ולמה בכלל התחלנו את המאמר הזה כמו תיאור של סצנה קטנה מסרט?

אנחנו תמיד היינו בגישה שכצלמים, חובבים או מקצועיים, אנחנו צריכים לדעת לעומק טכניקה, אבל לא פחות מזה גם להיות רגישים לסביבה, להרגיש, לחוות, ולהצליח להעביר את זה בפריימים.

השילוב הזה הוא שילוב מנצח. אבל רק ביננו, בשקט בשקט, אם תסתכלו על ספרי צילום של גדולי הצלמים דאז והיום, פעמים רבות הטכניקה היא קלאסית, ולפעמים אפילו עם קצת פאשלות קטנות. אבל הרגש? התפיסה? הראייה של הצלם? עושה לנו התרגשות ופרפרים בבטן ברמות שאפילו קשה לנו לתאר, ואנחנו מקווים שגם לכם.

כי אם אתם מתרגשים – אתם כבר שם עמוק בעולם הצילום. טכניקה מגיעה עם הניסיון ועם הזמן, זה תהליך, בדיוק כמו כל תחום חדש בחיים.


אז, ברוכים הבאים לעולם הצילום, שמחים כל כך שבאתם!


חלק מכם הקוראים את המאמר הזה רכשו ממש לא מזמן מצלמה, אתם בטח להוטים לדעת ולהבין את הנתונים הטכניים העומדים מאחוריה בכדי להתחיל ליצור כבר את הפריימים הראשונים שלכם. וחלק מכם עדיין מגששים, יכול להיות שהלכתם קצת לאיבוד במגוון העצום של המצלמות הקיימות בשוק ורוצים קודם כל לספוג השראה ולהרגיש יותר את העולם הזה.

נתחיל מזה שכולכם צודקים 😊

אם אתם להוטים להבין את הטכניקה והפרמטרים עם האותיות והמספרים המוזרים שעל גבי המצלמה, חכו עוד קצת ומבטיחים להגיע לזה. אם אתם ממש לא יכולים לחכות, קפצו לכאן 'צילום - מטכניקה ליצירה', אבל אל תשכחו לחזור.

אנחנו מקדישים את החלק הראשון כאן לחזון, השראה, דמיון ורגשות. כי איך אפשר בלי זה? זה מה שמניע אותנו, הצלמים. בלי זה, פשוט אין צילום.


1. מתחילים להסתכל אחרת על העולם

העולם השגרתי שלנו נראה... אולי שגרתי. אבל אם אתם פה, זה אומר שהעין והלב שלכם נודדים למחוזות קצת יותר רחוקים. בצילום, הדברים שנראים לנו הכי שגרתיים ביומיום, אם נתחיל לפתח את הסקרנות שלנו, נגלה שלכל אלה מתחיל להיות ביטוי צילומי אדיר. ולמה? כי זה שאנחנו רגילים לראות את זה, לא אומר שזה לא מעניין 😊 אז בא לנו לאתגר אותכם בתרגיל קטן. הוא נשמע פשוט אבל זה תרגיל מעולה למוח. קחו קרטון ביצוע, או בריסטול קשיח כלשהו, או אפילו מסגרת של תמונה ללא הקרטון, וצרו לעצמכם מסגרת מוחשית של ממש. קחו אותה החוצה והתחילו להכניס לתוך המסגרת הזו מה שתרצו. זה תרגיל קטן בראייה, התבוננות ומחשבה. חישבו מה מופיע בפנים? האם כל מה שקיים במסגרת מעניין ותורם לקומפוזיציה? איפה כל אובייקט מתמקם? אולי כדאי לבדוק אם להחזיק את המסגרת במאוזן או במאונך?

אם אין לכם פחד בעיניים אז צאו עם המסגרת הזו לאן שרק תרצו ותתנסו. אם זה קצת מביך אותכם, תתנסו בעזרתה בגינה לבדכם או בחצר האחורית של הבניין, במקם בו רק הקיפודים ידעו. אבל ביננו? אתם כבר צלמים. מה אכפת לכם מה חושבים עליכם. בלי שתשימו לב אתם בקרוב תשתטחו על מדרכות הרחובות בשביל הפרים המנצח 😊


2. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים

אנחנו מסתכלים הרבה פעמים על צילומים בהתפעלות, אבל אם נתבונן לעומק על הסיטואציה שבפריים, נצליח לראות לא פעם שמדובר בסיטואציה פשוטה ונאיבית, ושם טמונה ההצלחה האדירה של הצילום, וכמובן, של הצלם. היכולת שלנו להוציא מסיטואציות רנדומליות ויומיומיות ולהנציח רגע, עם כל הפשטות שלו, והרגישות העדינה הזו, היא יכולת מופלאה. איך אומרים... הגאונות שבפשטות.


צילום רחוב בתל אביב


3. סטוריטלינג

אנחנו אוסף אנושי של סיפורים וזיכרונות. סטוריטלינג בתמונות הוא הדרך להעביר סיפור ענק בפריים אחד, או בסדרה צילומית המקלפת עוד שכבה של קליפה עם כל תמונה שמתחלפת. התבוננות בספרי צילום יכולה להתוות עבורנו את הדרך הראשונית להבנה איך תמונה אחת מעבירה סיפור שלם. זה מקום מושלם ביננו לבין עצמנו להתבונן ולנסות להבין את כל הרבדים המופיעים בצילום אחד, ולאט לאט נתחיל לראות איך נוכל להתחיל להכניס את העומק והשכבות האלו לסיפור הצילומי שלנו.

להגיע לממד העומק והסטוריטלינג בתמונה, כלומר, ליצור סיפור בעל רבדים בתמונה, אומר להתחיל להתייחס למספר מישורים, הברורים מאליהם וגם או שלא.

א. אור וצל – תאורה יוצרת לעיתים סיפור בפנים עצמו, ונותנת גם את האפשרות להבליט את הנושא באופן מובהק יותר דרך קונטרסטים של בהירות וכהות. התאורה גם מספרת לנו על השעה של הצילום, צילום באור יום לעומת שעות הדמדומים או שעות החושך, יוצרים רובד סיפורי מרתק בפני עצמו ומכניסים אותנו פנימה לחקור עוד.

ב. צבעוניות – צבע, או היעדר צבע (שחור לבן) חושפים לנו, יחד עם התאורה, שכבה נוספת של הסיפור, והוא יתרום לסיפור המצולם באופן מובהק.

ג. קומפוזיציה – הצילום שאנחנו רואים או מחזיקים ביד, תמיד יהיה דו מימדי. הקומפוזיציה מאפשרת לנו ליצור תלת מימד של ממש בעזרת העומק, הפיקוד בו נבחר לצלם (נוכל לבחור אם לבצע חדות על כל המישורים בתמונה או טשטוש ברקע), איזה אובייקט נמצא בקרבת הפריים והיכן ממוקם, לעומת הרקע שלו.

ד. הסיפור עצמו – ההתרחשות בתמונה היא החלק הראשון של הסיפור, מה שקורה בפרונט ומובע באופן חד משמעי בתמונה. אך אם נתבונן בצילומים השונים, נוכל פעמים רבות לראות ואף ליצור בעצמנו סיפור לא מדובר. הסביבה המצולמת של האדם ומה שבחרנו להכניס אל תוך הפריים (או לקטוע אפילו, תוך מחשבה וסיבה), יספרו לנו סיפור נוסף שלא נאמר במילים. אלו פרטים שאנחנו מתחילים לאסוף בכדי לקבל מידע תומך. התחילו לחשוב כאילו אתם פרופיילרים, אילו החזקתם תמונה ביד של אדם אשר צולם בתוך ביתו, או ברחוב, אילו פרטים חשובים נמצאים בתוך הפריים אשר יכולים לגלות לכם מי הוא, מה אופיו, מהי שגרת יומו?

ה. המסר – זה הדבר הקריטי שמחבר את כל הסעיפים למעלה לתוך מקשה אחת. המסר. המסר יכול להיות גם הנצחה של רגע מרגש, עדינות, הבעה פוליטית, הומור או ציניות בעקבות ניגודים שתפסנו. המסר הסופי באמצעות כל הסיפור שהבענו, בכל הרבדים, יגרום לתמונה להיות מרגשת, ועם סיבה.


צילום רחוב בחיפה - הרגע המכריע



4. פוטושופ – מציאות יפה יותר או השקר הכי גדול בהיסטוריה?

כולנו רואים על בסיס יומי צילומים בפיד שלנו במדיה החברתית, בין אם נרצה או לא. כל תמונה כמעט עוברת עריכה בפוטושופ, ואין עם זה משהו רע, להיפך, זה חדר החושך המודרני ובעזרתו אפשר להוציא דברים משגעים. אבל, וזה אבל גדול, מרגילים אותנו לחשוב שככה התמונות יוצאות טריות וחמות מהמצלמה. הצילומים של הילדה הבלונדינית שיושבת באמצע יער אגדי עם תאורה סגלגלה וחד קרן מגיע להתלטף איתה... אז לא.. במציאות, חד הקרן בכלל נושך. והתמונות כמובן לא יוצאות ככה מהמצלמה. (חדי קרן כן יוצאים מהמצלמה, רק בלילות). אנחנו לא מחפשים להנמיך לכם ציפיות בצילום, אלא רק לאט לאט להבין מה כן אפשרי בזמן הצילום ומה לא, אז אל תרגישו מפוחדים בפעם הבאה שצילמתם ולא היה חד קרן בפריים 😊 הדרך הטובה ביותר להבין איך נראה צילום טרי וללא מניפולציות דיגיטליות, ואילו דברים מדהימים אפשר ליצור בזמן הקליק עצמו, זה להתבונן בספרי הצילום של גדולי האומנים דאז, כשחדר החושך היה תוספת של חשיפה לאור בלבד ויצר קונטרסטים, כהויות מעניינות, ופחות מניפולציות לא טבעיות.


5. גראונד קונטרול טו מייג'ור טום

אנחנו לא תמיד מייחסים חשיבות לזמן שאנחנו מקדישים לבהייה וחיפוש של תמונות. זה נראה לנו אולי כמו זמן מבוזבז (עוד פעם ישבתי בפינטרסט שעה וחיפשתי תמונות ובכלל לא צילמתי), אבל זה זמן קדוש. אנחנו לומדים ומתעשרים המון (המון) מתמונות, סגנונות צילום ברחבי העולם, מגזינים של אופנה ואומנות, מהמוחות הטובים בעולם (וגם מהפחות טובים יש המון מה ללמוד כביקורת עצמית וסביבתית גם). תת המודע שלנו סופג הכל כמו לחמניית באן טרייה, והמידע הזה נשאר אצלנו גדוש בראש בפעם הבאה שנרים את המצלמה.



צילום אנשים

6. קליק! מתחילים

ביום שישי האחרון, אחת המשתתפות שלנו בקורס צילום למתחילים אמרה לנו משפט מקסים, היא ציינה שיש מצבים שהיא הולכת במקומות שונים גם בלי המצלמה, ותופסת בעיניים פריימים מנצחים. הדבר הקטן הזה הוא המשמעות של להיות צלם. לצלם בנפש, בעין, בלב, ולקלוט סיטואציות שונות כי משהו תפס לנו את תשומת הלב ודמיינו את התמונה שלנו. זה השלב שבו אנחנו מתחילים לחבר את המציאות לרגש שלנו, ושואלים את עצמנו 'איך זה מרגיש לי?" "למה זה עניין אותי?"

נסו את התרגיל הזה בפעם הבאה שאתם בבית ואתם מדליקים מנורות או נרות, או כשהשמש מבצבצת מהחלון ויוצרת תאורה מהפנטת, וגם בפעם הבאה שיוצאים לרחוב – לא תמיד הסיטואציות יזעקו לנו 'צלמו אותי!', לפעמים אנחנו צריכים ליצור אותן.



7. לצאת מאזור הנוחות או להיכנס אליו?

יש את המנטרה המפורסמת, כמעט בכל תחום, 'צא מאזור הנוחות שלך'. אז נכון שלפעמים צריך לעשות צעד מפחיד כדי לקבל תוצאות וניסיון, אבל אולי אנחנו לא באמת צריכים להלחיץ את עצמנו, במיוחד כשמדובר בתחום של אומנות והבעה אישית, שבסופו של דבר, פשוט אמור לעשות לנו נעים, כיף וטוב בלב. שווה למצוא מקום או תחום שדווקא שם אנחנו מרגישים בנוח בסיטואציה בו, ובתוכו להתנסות לעומק. אם כרגע לצאת לרחובות ולתקוע עדשות בפרצופם הנאיביים של עוברי אורח תמימים בשוק הומה אדם זה לא הסטייל שלכם, אז אין צורך להכריח את עצמכם בשטח שלא מוכר לכם עדיין. ככל שנרכוש כלים צילומיים

במהלך הדרך, נוכל להרחיב את מגוון התחומים שלנו בצילום ולהתחיל להתגבר על פחדים בעזרת אנשי מקצוע בתחום הצילום שילוו אותכם יד ביד, ובכך למצוא נישות אהובות במיוחד. אבל לצלול ישר לתוך סיטואציה שמרגישה לא בנוח על ההתחלה פשוט תגרום לכם לזנוח את המצלמה מהר מידי מתוך ביקורת עצמית חריפה שאין לה סיבה אמיתית.

חפרנו לכם הרבה על נושא ההשראה והמחשבה בצילום, ובאמת שזה היה על קצה המזלג, ככל שנצלול פנימה יותר ויותר עמוק בעולם הזה נגלה שאנחנו חושפים ומקלפים שכבות בתוכנו, ומגלים גם יותר ויותר טכניקות ואפשרויות בצילום, אבל החלק הכי חשוב הוא שאנחנו עם הזמן מתחברים גם לאהבות שלנו ולמה שמרגש אותנו, זה המנוע העיקרי בצילום ובכל תחום הבעתי.


ועכשיו, מזמינים אותכם לקפוץ לפרק ב' - כל הדברים החיוניים שצריך לדעת כשמחזיקים מצלמה בידיים. עשינו את זה כיפי למרות המספרים, מבטיחים.

המשיכו לכאן >>> צילום - מטכניקה ליצירה - פרק ב'

המרכז לצילום אומנותי
0

קורס צילום בחיפה

קורס צילום בתל אביב

2016