• גוסטבו הוכמן

6 טיפים קלים לביצוע שיעזרו לכם לגשת לאנשים בצילום רחוב

בקורס צילום למתחילים שלנו, אנחנו נתקלים לא מעט בחששות של המשתתפים כאשר אנו מצלמים ברחוב. החשש הזה הוא טבעי ומובן, והדבר החשוב לנו שתדעו קודם כל הוא שאתם לא לבד.

צילום אנשים ברחוב מצריך תעוזה מסוימת, אבל זכרו שזה ממש כמו לאמן שריר שעדיין לא רגיל למשימה.

אז בואו ונצלול פנימה אל תוך האומנות המופלאה הזו, והאומנות היא לא רק צילום אנשים וצילום רחוב, אלא גם הגישה עצמה לאנשים וההבנה העמוקה שגם אנחנו, כמוהם, יכולים להיות לפתע באותה הסיטואציה בדיוק במקומם, איך זה ירגיש לנו? והאם זה יהיה אותו הרגש בדיוק כמו אצל יתר האנשים בסביבה שלנו?

הסוד הגדול הוא להבין את החשש לעומק, אבל גם "לקרוא" סיטואציות ברחוב, להיות רגישים לניואנסים לכל מצבי הרוח המשתנים של העוברים ושבים.


1. פעמים רבות אנחנו, כבני אדם ללא המצלמה, מעתיקים את החשש האישי שלנו ובטוחים שכך הסביבה מרגישה בדיוק. ברחוב יש אנשים מכל המינים, הגוונים והצבעים, חלקם ירגישו מוחמאים מעצם הצילום, חלקם ירגישו שפלשנו לפרטיות שלהם, וחלקם אפילו לא ישימו לב שיש מצלמה באזור. הדבר החשוב הראשון הוא להיות קשובים לאנשים, ולאו דווקא לחרוץ את דינם מראש שהם מרגישים בדיוק כמונו.


2. צילום רחוב מצריך מאיתנו לרוב להיות פיזית קרובים לסיטואציה אותה אנחנו רוצים לצלם כל כך. כלומר, אנו משתמשים לרוב בעדשות רחבות זווית על מנת להעניק הרגשה לצופים שהם נמצאים עצמם ממש בתוך הסיטואציה. הקירבה הפיזית לסיטואציה עלולה להפחיד אולי, אז בואו נפרק את הפחד לגורמים. הפחד לרוב נובע מכמה סיבות, הראשונה היא המבוכה שלנו מעצם הסיטואציה. השנייה, היא פחד מעימות עם המצולם. אז איך מתמודדים עם השניים?


ישנן שתי גישות מעט שונות, אשר יפיקו גם צילומים שונים במהות.

הגישה הראשונה, היא דווקא הגישה של אבי צילום העיתונות, הלוא הוא הנרי קרטייה-ברסון, שאהב לצלם מהצד, ולהיות בלתי נראה. הוא הסתיר את המצלמה שלו כמה שיכל על מנת להיטמע בשטח ולא להשפיע על תגובות המצולמים שלו ברחוב.

אם אתם חובבי הגישה הזו, נמליץ כמובן על מצלמה קומפקטית ולא מרתיעה, וכמובן, לא להגיע עם עדשת טלה לרחוב כיוון שבמצב כזה אתם מתריעים בפני כל הסביבה "הנני כאן". עדשת טלה ברחוב מחשידה אנשים, ומרתיעה מאוד, כיוון שבמצב כזה אתם נתפשים כצלמים מקצועיים שמגיעים אולי להרע, והפאסון התמים שלכם ייפול באותו הרגע 😊

הגישה השנייה היא דווקא להיטמע בין האנשים ולהתחיל ליצור אינטראקציה. אחת הסיטואציות הכיפיות למדי היא דווקא ליצור שיח עם אנשי הרחוב, להצהיר על כוונותיכם, לשמוע את הסיפורים המעניינים שקורים בפינת הרחוב, וברגע הזה כבר קיבלו אותכם לשטח וסביר להניח שאפילו יגנו עליכם אם יהיו עוברי אורח שיפגינו נגד הצילום.


צילום אנשים ברחוב

3. "היי, למה אתה מצלם?"

זו יכולה להיות שאלה מרתיעה למדי, אנחנו יודעים, אבל למה אנחנו בעצם מצלמים?

משהו גרם לנו להרים את הראש ואת המצלמה. סביר להניח שזה בגלל אור קסום שנפל יחד עם סיטואציה מעניינת, פנים של אדם שתפסו אותנו כי היה בו ייחוד, יופי או קסם כלשהו, או אולי זה בגלל סיטואציה מצחיקה או אירונית שנקרתה בדרך. אנחנו לא מחפשים להרע או להזיק לאף אדם. אז דעו מראש קודם כל מה הכוונות שלכם בצילום. כל עוד הן טהורות, אין סיבה שתרגישו רע מעצם הצילום. ובאשר לגישה האנושית, ניתן לשבור את הקרח ולומר כי אתם סטודנטים לצילום ועובדים על פרויקט אישי, או שלחלופין ניתן פשוט לגשת לאותו אדם ולומר כי הוא עניין אותכם, ואפילו להראות לו את התמונה. האינטראקציה עם אותו אדם יכולה להיות מופלאה וללמד אותנו המון, על עצמנו ועל הסביבה שלנו. לעיתים אפילו תוכלו להציע לשלוח את התמונות למצולם אם אתם רואים זאת לנכון (ואם כבר הצעתם או התבקשתם, עשו זאת).


4. כפי שהבנו עד כה, צילום רחוב כולו מושתת על אנשים, וכמובן על אינטראקציה. אין באמת צורך לשוחח עם אנשים אם זה לאו דווקא התחביב שלכם בזמן הצילומים, אבל כן ישנן מוסכמות אנושיות ולא מעט פסיכולוגיה שיהיו קריטיות עבורנו להשתמש בהן.

למשל, ראיתם אדם כלשהו שפשוט יצר אצלכם עניין אדיר לצלם, ואולי אתם לא מעוניינים להפתיע אותו בצילום. אם תרימו את המצלמה לכיוונו לאט ותשמרו על קשר עין, תוך כדי הפעולה כבר תבינו מהר אם הוא לא ירצה להצטלם (התגובה הראשונית תהיה ביטוי כלשהו של "לא"), או שדרך קשר העין תיצרו את האישור לצלם ללא מילים. כאשר מצולם פוטנציאלי כבר ראה אותכם מכוונים לכיוונו את העדשה, הוא הבין את מטרותיכם, כיוון שברור שמצלמה + קשר העין שלכם אתו = צילום שלו. אם המצולם התעלם ממכם, הרי שקיבלתם סביר להניח לא רק את ההסכמה, אלא גם קיבלתם את המצולם כאדם שממשיך בפעילות הטבעית שלו שהיא זו שסביר להניח שתפסה את סקרנותכם.


צילום אנשים ברחוב

5. אם כבר דיברנו על קשר עין, יש גישה נוספת שניתן לנקוט בה, או יותר נכון "טריק" קטן שיכול לעזור לנו במשימה. ברור שלא תמיד נרצה להיחשף בתור צלמים, יש כל כך הרבה פעמים שאנחנו רואים משהו מרהיב, או סיטואציה אירונית, או כל דבר אחר שגרם לנו להביט הישר לסיטואציה ולהתרגש, ולא תמיד נוכל להסביר למצולמים שלנו את הפן האומנותי ומה ראינו, אפילו אם נראה להם את התמונה. מה גם שעצם ההתערבות שלנו בסיטואציה עלולה לגרום לשבירה של הצילומים שרצינו לעשות ברגע שמודעים אלינו. אז מה כן אפשר לעשות אחרת? ליצור "דמוי" קשר עין במבט שלנו שיהיה לא על המצולם, אלא כביכול דרכו, או מאחוריו. כלומר, התחושה הנוצרת היא שראינו משהו מעניין שאנחנו רוצים לצלם מאחורי או ליד המצולם, ובמצב של קירבה יתרה זה יכול להועיל, כיוון שהמצולם בפועל מבין שאתם לא מחפשים לצלם אותו, שכן, אתם לא מסתכלים עליו בכלל.


6. תרגילו את הסביבה המצולמת שלכם אליכם. במקרים בהם אתם מוצאים רחובות, פינות או סמטאות שמרתקות אותכם בנראות, בהוויה של המקום ובהתרחשויות שקורות באופן מזדמן, קחו את הזמן להיראות במקום כמה פעמים. הגיעו בשעות שונות, תסתובבו, תנו לאנשי המקום להכיר אותכם ולהרגיש בנוח שאתם שם, עם מצלמה מונחת על כתפכם, והתחילו להיות חלק מהמקום עצמו במקום לתת את התחושה שפלשתם למקום של קהילה אחרת ועל הדרך באתם, צילמתם והלכתם. לפעמים, בקהילות מסוימות, הדבר עלול להיראות כניצול של אנשים תמימים ומכיוון שזו לא המטרה שלכם, העריכו את המקום, את תושביו ואת עוברי האורח שבו.


צילום רחוב

ולסיכום, צילום רחוב וצילום אנשים הוא נושא רחב וענק, וכולל בתוכו כל כך הרבה נדבכים והחלטות. הפריים, הקומפוזיציה, האור והזווית, טכניקת הצילום, הרגעים המכריעים, הצבעוניות והרגש, והוא כולל בתוכו גם אנשים מגוונים, כל אזור עם התרבות שלו, אבל הוא מושתת כולו על אדיבות והודיה למקום ולאנשיו. היו אדיבים, אמרו תודה או סליחה במקומות הנכונים, הסבירו את כוונתכם במידת הצורך, וזכרו שהכל מתחיל ונגמר בדרך בה אתם ניגשים לסיטואציה.

147 צפיות
המרכז לצילום אומנותי
0

קורס צילום בחיפה

קורס צילום בתל אביב

2016