If you build it, it will come
צילום סטודיו… צמד מילים שלא כולם מסוגלים להבין עד הסוף, ומסתבר שהצמד הזה יכול לבלבל לא מעט צלמים. אפשר לומר שצילום סטודיו היום, שונה מאוד מהתפיסה שהייתה לפני שני עשורים והכל קשור לשני דברים שבהחלט, עושים את ההבדל: הטכנולוגיה מצד אחד, והמקום שאומנות הצילום תפסה בימינו.
פעם, צילום סטודיו היה רק, בסטודיו. והסטודיו היה חלל מלא בחצובות, רקעים, מנורות מכל הסוגים, חצובה עם מצלמה, ובעיקר, היה נראה כמו סטודיו בסטנדרטים המקובלים. היום, הקונספציה השתנתה כל כך, שצלמים מוציאים החוצה, לטבע, לרחוב, את כל התכולה של הסטודיו, ומוסיפים את התאורה הטבעית בחלק מאותו מערך התאורה בכל שעות היום. אז אפשר לומר שההגדרה "צילום סטודיו" עשויה לכלול לא רק את כל מה שקורה בחלל הסגור המסורתי דאז.
עדיין, מי שמבקש לערוך צילומים בביתו או בכל חלל אחר, לא חייב בהכרח להתחיל בציוד מושקע ויקר. הכרות בסיסית עם כמה מאפיינים של תאורות שונות, מאפשרת לצלם החובב ולמקצוען, להקים סטודיו ביתי לצורך צילום מקצועי לכל דבר ועניין, בעלות מינימלית.
אז בואו נתחיל.
ראשית, חלל העבודה, בין אם מדובר בבית או בכל חלל סגור שהוא, רצוי שיהיה חשוך לחלוטין בזמן ביצוע הצילומים. יש לציין שהנטייה היא לשלוט בכיווני האור ובעוצמות האור, וכאשר עובדים עם תאורה רציפה ולא עם פלאשים, תאורה אחרת שחודרת לסט הצילום משפיעה ועלולה לקלקל את התוצאה. כמו כן, כדאי מאוד לזכור שבצילום סטודיו במרבית המקרים, לא מציפים את הסטודיו בתאורה. רצוי תמיד להאיר במקומות הנכונים (על פי סגנון ורצונו של הצלם) ולמנוע השפעה או הגעה של תאורה לאזורים שאמורים להישאר חשוכים יותר או כהים לחלוטין.
ישנם בבית מספר אלמנטים שחייבים להילקח בחשבון בזמן העבודה –
1. קיר לבן צדדי מהווה רפלקטור (מחזיר אור) לכל דבר. זה אומר, שהתאורה לא נעצרת באובייקט הצילום, אלא שחלק מקרני האור ימשיכו את דרכן וחלק מהקרניים אשר פוגעות בקיר הלבן, יחזרו לדמות ויאירו אזור שלאו דווקא הצלם ירצה להאיר. יחד עם זאת, לא תמיד הקירות בצבע לבן. ישנם חללים שצבעי הקיר משתנים וצבעוניים וחייבים לקחת בחשבון שהתאורה החוזרת תהיה באותו צבע של הקיר, דבר זה נקרא בצילום Color cast.
2. באשר לתאורה עצמה, היום השוק מוצף בתאורות לדים מכל הסוגים. תאורת לד היא מאוד קרה ומאוד נקודתית, דבר שמוסיף צללים וניגודים רבים. במידה והאפקט לא טוב מבחינת התוצאה, ניתן לרכך את התאורה באמצעות בד לבן (לא אטום) ללא מרקם בולט, או נייר אורז. תאורות הלד לא מחממות והן חוסכות חשמל. הפרט הזה חשוב מכיוון שכך ניתן לרפד את גוף התאורה ללא חשש של התחממות יתר או שריפת הבד או הנייר.
התאורות החמות כגון הלוגן וטונגסטן, הן מצוינות לצילום בסטודיו ביתי. התאורות האלו הן תאורות גינה, וגם נורות של ספוטים ביתיים, אך ישנן מגבלות מסוימות שחייבים לתת את תשומת הלב אליהן: תאורות אלו חזקות (בין 300 ל-800 וואט, ואף יותר) דבר שמאפשר עבודה עם רגישויות חיישן (ISO) די נמוכות. החיסרון היחסי, תאורות אלו מחממות המון את החלל ונשרפות (חלקן אף מתפוצצות, לכן ראינו שהן באות מכוסות בזכוכית על מנת למנוע רסיסי זכוכיות לכל כיוון במקרה של פיצוץ). חיסרון נוסף, הריכוך שראינו קודם בתאורות הלד לא יכול להתקיים כאן בעטיפת גוף התאורה עם בד או נייר אורז אופל (OPAL) מכיוון שהכל יישרף מיד. במקרים אלו בהם אנו זקוקים לריכוך אור, יש לדאוג שהבד או הנייר יהיו במרחק של 30-40 ס"מ מינימום, כחוצץ בין גוף התאורה לבין האובייקט. אחת הדרכים לשים את הבד או הנייר, היא דרך תלייה מהתקרה, או שני עמודים מאולתרים זמנית או חצובות.
במקרים רבים הצלם יבקש לעשות תאורה מיוחדת, כזו שתגיע רק לדמות המצולמת מבלי לבזבז מילימטר של אור על אזור לא רצוי. לדוגמה, צילום פורטרט עם הילה סביב השיער, קווי מתאר בפרופיל, צילום עירום אומנותי ללא זיהוי של המודל או הברקות נקודתיות. במקרים אלו, עזר התאורה המתבקש הוא סנוט (SNOOT). במילים אחרות, קונוס שמרכז את קרן האור ומונע פיזור לא מכוון או רצוי. ברור שבתאורות "חמות" לא ניתן לעטוף את גוף התאורה עם בריסטול שחור או קרטון. מה שבדרך כלל צלמים עושים, הוא לבנות מתקן עשוי מפח (קופסת שימורים גדולה ללא מכסה ותחתית) וכך להלביש את אותו אלתור סביב גוף התאורה. פתח יציאת האור, קרוב יותר או רחוק יותר מהדמות, יקבע את רמת אלומת האור שמגיעה לאותה הדמות.
בנוגע לרקעים, כאן הנושא קצת יותר מורכב מכיוון שאם מדובר על חלל ביתי, גדול ככל שיהיה החדר, יש להרחיק את המצולם מהרקע על מנת שהצללים לא יגיעו אליו. זה כבר מקטין את המרחק שבין הצלם למצולם, וסביר להניח שכבר לא ניתן יהיה לצלם אדם בגוף מלא, ושימוש בעדשה רחבת זווית תביא לעיוותים לא אסתטיים לתמונה.
במקרה של צילום מוצר, ישנם המון דברים שניתן לעשות למען צילום מוצלח. לרוב, צילום מוצר מתקיים בסביבה יותר מצומצמת ביחס לצילום עם אנשים, דבר המאפשר יותר חופש עבודה סביב עמדה שמצריכה אמנם מיומנות לא קטנה, אך בהחלט תנאים קלים יותר ועם יותר שליטה. שני חמורים עם משטחים מגוונים, מקצרים משמעותית את הזמן בצילום. משטח פרספקס לבן מאפשר לצלם עצמים שקופים עם מיקום תאורה שרק בצילום מוצר ניתן למקם. בנוסף, יצירת "לימבו" (חיבור משטח רצפתי עם הקיר ללא קו אופק) בצילום מוצר קל יותר לביצוע מכיוון שלא מצריך חלל רחב ממדים. על שולחן העבודה ניתן יותר בקלות לעשות את כל החזרי האור ומשטחי בלימת האור בפרקי זמן קצרים. משטח בלימת אור תמיד יהיה כהה, למשל בריסטול שחור אשר יבלע את האור.
לעומת זאת, ניתן להרכיב בקלות רפלקטור תוך הדבקה של בריסטול כסוף או מוזהב (ניתן למצוא בכמה שקלים בודדים בכל חנות יצירה) ולקבע אותו למתן החזר אור בהתאם לצבע הרפלקטור שבחרנו.
טיפ חשוב:
מאוד מומלץ שלא לערב תאורות מטמפרטורות שונות. תאורת לד הינה תאורה קרה (סביב 4300 מעלות קלווין) וזה אומר איזון לובן (WB) אור-יום או פלורסנט בתלוי ללד כזה או אחר. כמו כן, תאורה חמה היא סביב 2800 מעלות קלווין וזה אומר הצד החם של הקשת. נורת ליבון (Tungsten) באיזון הלובן. כך ניתן להבין שערבוב של שתי התאורות הלו על אותו סט, מייצר מצב בלתי אפשרי ברמת דיוק במתן הצבע הנכון, גם אם הצלם עובד בקבצי RAW. במקרה זה יש לבצע איזון לובן ידני (CUSTOM) אך התוצאה בכל מקרה לא תהיה תאורה בצבע אחיד.
לסיכום, חשוב להתאמן על כל אלה ולשם כך ניתן לצלם דמות מוכרת מהבית. נסו לצלם דמות שאתם מכירים עם תאורה מיוחדת. תראו איזה קסם זה ליצור תאורה מיוחדת ותחת שליטה של הצלם, כשכל פרמטר נחשב וכל כיוון אור, מרחק ועוצמה, מוקפד ע"י הצלם. פתאום תראו את האדם שרואים אותו יום יום ובטוח ייקח שבריר של שנייה לזהות אותו או אותה, עם התאורה המיוחדת שכולה נוצרה בבית, מבלי להדליק את האור של הסלון או התאורה של החלון שבמטבח. שבריר השנייה הזה… הוא כל ההבדל.
אם נהנית לקרוא, אז כיף לנו! שמחנו לתרום 🙂 אבל אם יש לך את הרצון לקחת את השלב הבא קדימה בצילום, ליצור צילומים מרהיבים ולצלול אל תוך ים של אפשרויות –
אנחנו מזמינים אותך להצטרף עכשיו
>> לקורס צילום סטודיו ותאורה מעשית
בואו ללמוד צילום איתנו
מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך
