צילום אנשים - טכניקות וטיפים לצילום

זה קורה הרבה, וכל פעם מפתיע מחדש. אנחנו מצלמים משהו ברחוב ופתאום מולנו נגלית דמות שלא נוכל לפספס ולא לצלם, אחרת נחזור הביתה מתוסכלים ויישאר אצלנו טעם מר. קורס צילום למתחילים מלמד אותנו לחיות עם זה וגם, איך להפוך את המשימה לאפשרית מבלי להרגיש אי נעימות. קודם כל, הנושא הוא מאוד אישי. צלם שנוטה לבחור את הגישה הדוקומנטרית תחת המעטפת הרחבה של צילום עיתונות, יבחר לאתגר את עצמו בסימון המטרה ויעשה הכל בכדי לצלם מבלי לעורר את תשומת הלב של המצולם. אבל ישנה גישה אחרת לגמרי, לא טובה יותר או פחות. פשוט אחרת. והיא לסלול ולפלס את כל הדרך להשיג את התמונה, בהסכמה המלאה של אותו מצולם. או לכל היותר, לצלם עם האדישות או חוסר עניין של אותו אדם.

 

לשתי האסכולות האלה ישנן יתרונות וחסרונות. ושוב, מדובר על סגנון אישי ונושא רגיש במיוחד. ראשית, צריך להבין תמיד כי הציוד הוא חלק בלתי נפרד מהסיפור וברוב המקרים הוא זה שיקבע את רמת ההצלחה במשימה. גם אם לוקחים בחשבון את סגנונו האישי של הצלם, לא ניתן לדלג על ההשפעה שתהיה בתמונה להיות ממוקמים קרוב או רחוק מאותו מצולם, מפני שהרקע ישתנה משמעותית מתמונה לתמונה. הוא נמצא שם, נרצה או לא. והצורה בה הרקע יכנס לתמונה ייתן לטוב ולרע את המעטפת לאדם שצילמנו. השאלה היא איך. צלם שבוחר את הגישה הראשונה, ירכיב עם המצלמה עדשה בעלת אורך מוקד ארוך בכדי לצלם ממרחק. היתרון בזה הוא שאולי יצליח לצלם ללא ידיעה של המצולם שמהווים את הסיפור שלו, וגם היות ואנו מדברים על עדשה בעלת אורך מוקד טלסקופי, יודעים שעדשה כזאת מצליחה לצלם את המישורים הרחוקים שבתמונה, מטושטשים למדי, דבר שעוזר לפני המצולם להיות הגורם המרכזי שבתמונה (תוכלו לקרוא בהרחבה על מאמר עדשות למצלמה). אבל כמובן יש מספר חסרונות, ובין אלה יש את גורם המרחק: המצולם שלנו על הכוונת, מפוקס היטב, האצבע מוכנה ללחיצה... וברגע הקליק, עובר מישהו בלתי רצוי וצפוי בתמונה כיוון שצילמנו מרחוק וכך אפשרנו מעבר פתוח להליכת הקהל או רכבים. בנוסף, צילום ממושך בעדשה כזאת יכול לגרום לעייפות מסוימת, המצלמה והעדשה הן כבדות שתיהן ולכן הצילום עלול לצאת רועד במקצת, ובכדי למנוע זאת העלינו את מספר הרגישויות שבסנסור (ISO), דבר שמביא לנו תמונה מגורענת ופחות איכותית. הגישה השנייה היא גישת המעורבות של הצלם במתרחש. מי שבוחר לצלם מקרוב עקב אילוצים שבציוד או בגלל בחירה, יודע שנחשף מול אותו אדם שנבחר להיות כוכב התמונה. כאן, צריך להבין שתהיה תגובה כלשהי. תמיד. כמה שהאדם המצולם יהיה אדיש וחסר עניין בזמן הצילום, עדיין התנועות והמבטים יהיו מושפעים מהידיעה הברורה שלו: "מצלמים אותי!", ולא ניתן לצלם באופן טבעי.

 

לומר לאדם שמצטלם "תהיה ספונטני ותתעלם ממני" לא כל כך יעזור, משום שטבע האדם גורם בכל זאת לאינטראקציה האנושית.
במקרה זה מתפתחים יחסי צלם-מצולם, ואפילו יש מקרים רבים  שהמצולם רוצה לעזור לצלם ומסתכל לכיוון העדשה, וזה בטוח לא אותה תמונה שהצלם רצה לצלם במקרה. נסו לצלם בבית בן משפחה, ושאלו את עצמכם האם המצולם נהג בטבעיות מוחלטת כאילו לא היה צלם מולו, גם אם מוכר לו. אז אם זה לא קורה בבית בשיתוף פעולה מלא אך אין ספק שהגישה הזאת, כובשת מאוד את תשומת הלב של צופי התמונה. המסר הוא המעורבות של הצלם דבר אשר שמשפיע באופן ישיר על הצופה: גם הוא בתוך התמונה וחלק מהחוויה. יש לשים לב שכאן, הרקע סביר להניח יתקבל באותה רמה של חידוד כמו המצולם. הדבר הזה ברוב המקרים מספר את סיפורו, עיסוקו, מעמדו וכו'. כלומר, דמות בשוק מצטלמת מקרוב וסביבו ניתן לראות בתמונה את הנוף המוכר שבשווקים, מה שכן ניתן להגיד כדבר המאחד את שתי הגישות הללו, הוא שהמצולמים הפוטנציאליים לא אוהבים להיות מופתעים. לשלוף את המצלמה ולצלם בלי לתת למצולם יכולת להפנים שהוא האובייקט, מסתכם בתגובה לא נעימה לעתים קרובות מאוד. מומלץ תמיד לבחור את הגישה מראש ולפעול נכון על פיה. כלומר, אם ראיתי שהאדם הזה הגיב לא נעים לצלם אחר שניסה או הצליח לצלמו, אבחר לצלם אותו ממרחק עם העדשה הנכונה, כי אני כבר מודע לתגובה עוד לפני שניסיתי. ואם בוחרים לצלם מקרוב ללא ידיעה מוקדמת בתגובות המצולמים, אז כדאי להסתובב קרובים למצולמים הפוטנציאליים, עם המצלמה גלויה ותלויה על הצלם, וכך לגרום לדמות שתצטלם להפנים במודע שצלם או צלמים נמצאים בטווח הקרוב שלו ויש סיכוי שאותה דמות תהיה בין הנושאים המצולמים.
צילום אנשים הוא לא רק צילום פנים. צילום אנשים הוא גם לצלם אותם מהגב, לצלם ידיים עובדות, רגליים בלבד בחיתוך נכון, צילום הצללה מוחלטת ללא פרטים מזהים, עשוי להיות גם צילום אנשים מאוד מוצלח. צריך לזכור שדמות שמסתכלת לכיוון המצלמה כפי שראינו קודם, מסתכלת ישר לעיניי הצופה, דבר שמצריך ודורש תשומת לב ומשדר שיתוף פעולה של צילום טבעי וספונטני. 
צילום הוא רגש, וזוהי הכותרת הראשית תמיד בכל מאמר, בכל קורס צילום וסדנת צילום, גם אם לא רואים את זה כתוב. ובתוך אותו רגש יש להיות רגישים לנושאים שמצולמים. כצלמים, אנחנו יודעים שסך הכל הכוכבת הראשית היא התמונה, ולא הדמות עצמה. אנחנו רוצים לראות שהתמונה היא טובה, ולשמוע מהצופים את אותו הדבר, עוד לפני שמדברים על הדמות הפוטוגנית יותר או פוטוגנית פחות. אבל באותה נשימה נגיד שצילום הוא רגש. רגש שלנו כאמנים, וכבני אדם.

 

לגלריית צילום פורטרט 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך

Please reload

קורס צילום בחיפה

קורס צילום בתל אביב

2016

המרכז לצילום אומנותי
0